אכרומטופסיה: כשלא רואים צבעים בכלל
אכרומטופסיה היא הצורה היחידה של עיוורון צבעים שבה לא רואים צבעים כלל. היא נדירה מאוד וכרוכה בהרבה יותר מאשר היעדר צבעים.
תוכן העניינים
מהי אכרומטופסיה?
באכרומטופסיה (נקראת גם מונוכרומטיות של מוטות) הקונוסים ברשתית אינם פועלים, או כמעט אינם פועלים. הראייה נשענת כמעט כולה על המוטות – התאים שמשמשים בדרך כלל לראייה בדמדומים. מוטות אינם מבחינים בצבעים, ולכן העולם נראה בגוונים של אפור ובהירות.
תסמינים של אכרומטופסיה
מאחר שהקונוסים אחראים גם לראייה חדה ולראייה באור חזק, אכרומטופסיה מתגלה בדרך כלל כבר בינקות דרך:
- רגישות חזקה לאור (פוטופוביה) – אור יום בהיר לא נעים מאוד,
- ניסטגמוס (תנועות עיניים לא רצוניות), שמורגש לעיתים קרובות בחודשי החיים הראשונים,
- חדות ראייה נמוכה, לעיתים קרובות סביב 6/60,
- היעדר ראיית צבעים.
באכרומטופסיה חלקית נשארת מעט ראיית צבעים וחדות מעט טובה יותר.
גורמים ושכיחות
אכרומטופסיה עוברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית: ילד נפגע כשהוא יורש עותק שונה של הגן משני ההורים. בין הגנים הידועים: CNGA3 ו-CNGB3. היא פוגעת בכ-1 מכל 30,000 איש, בגברים ובנשים באותה מידה.
קיימת גם צורה נרכשת נדירה מאוד, אכרומטופסיה מוחית, שבה נזק מוחי (למשל שבץ) משבש את עיבוד הצבע.
אבחון
ניסטגמוס ורגישות לאור אצל תינוק הם רמזים מוקדמים. רופאי עיניים מאשרים את האבחנה במבחני ראיית צבעים, במדידת תפקוד הרשתית (אלקטרורטינוגרמה, ERG) ובבדיקה גנטית. מבחן אישיהרה פשוט מראה שאין ראיית צבעים, אך אינו יכול להבחין בין אכרומטופסיה לסוגים אחרים.
אמצעי עזר ומחקר
- משקפי פילטר (לרוב בגוון אדום או כהה) מפחיתים מאוד את הסנוור.
- אמצעי הגדלה עוזרים בקריאה ובלימודים.
- התערבות מוקדמת וייעוץ תומכים בילדים ובהורים.
נערכו ניסויים בטיפול גנטי עבור CNGA3 ו-CNGB3. עדיין אין טיפול מאושר.
במה היא שונה מסוגים אחרים של עיוורון צבעים
רוב „עיוורי הצבעים” אינם סובלים מאכרומטופסיה אלא מעיוורון צבעים אדום-ירוק או, לעיתים רחוקות יותר, מעיוורון צבעים כחול-צהוב. הם רואים צבעים, מבלבלים גוונים מסוימים – וחדות הראייה שלהם תקינה. סקירה של כל הסוגים: עיוורון צבעים.
שאלות נפוצות
האם אנשים עם אכרומטופסיה רואים רק שחור ולבן?
הם רואים גוונים של אפור ובהירות אבל לא צבעים – בדרך כלל עם רגישות לאור וחדות ראייה נמוכה.
עד כמה אכרומטופסיה נפוצה?
כ-1 מכל 30,000 איש, בגברים ובנשים באותה מידה.
האם אפשר לרפא אכרומטופסיה?
עדיין לא. טיפולים גנטיים נמצאים במחקר. משקפי פילטר ואמצעי הגדלה מקלים על חיי היום-יום.